סע גל השכרת רכב בע"מ נ' אבניטק בע"מ

פסק דין

בפניי תביעה כספית על סך 9,991 ₪, שהוגשה ונוהלה בסדר דין מהיר.

משכך פסק הדין יינתן בתמציתיות בהתאם למצוות תקנה 214 ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עיינתי במסמכים שהוגשו וקראתי את סיכומיהם, החלטתי לקבל הן את התביעה והן את הודעת צד שלישי שנשלחה, הכל בהתאם לנימוקים המפורטים להלן:

1.ביום 03/09/06 העמידה התובעת לרשות הנתבעת רכב מסוג יונדאי גטס (להלן "הרכב"), לאחר אישור הצעת מחיר להשכרת הרכב אשר כללה, בין היתר החרגת הביטוח לנזקים למרכב תחתון.

2. ביום 14/01/2007, בעקבות מידע שהתקבל במשרדי התובעת, פנתה האחרונה אל הנתבעת ועדכנה אותה כי הרכב נצפה בהרי ירושלים בדרך המיועדת לרכבי 4X4. הנסיעה בדרך שכזאת מסוכנת ויכולה לגרום לנזקים לרכב. התובעת טרחה והמציאה מכתב תזכורת והתראה לנתבעת כי הרכב נוסע בדרכים לא סלולות.

3.המסקנה המתבקשת מן העובדות ומן העדויות ( ואפילו בהסכמה בחצי פה של צד ג', כפי שעולה בעמ' 14 שורה 26 ובעמ' 15 שורה 1 לפרטיכל) היא כי הרכב נסע בדרך שאינה סלולה ואינה מתאימה בתנאיה לנסיעת רכב מן הסוג המושכר. עובדת קרות הנזק, אופיו וטיבו, מעידים על עובדת נסיעת הרכב בדרך שכזו. בכך הפרה הנתבעת את תנאי החוזה אשר נחתם בין הצדדים.

4. מכיוון שהרכב נסע בדרך העפר בהרי ירושלים, וזמן קצר לאחר מכן הוחזר לתובעת כאשר הוא ניזוק במרכבו התחתון – חזקה כי נזקים אלה נגרמו כתוצאה מהנהיגה במקום.

5.נציג הנתבעת הודה שראה את הנזק (פרטיכל הדיון בעמוד 7 בשורה 20-21 ובהמשך בעמוד 7 שורה 27). הטענה לפיה המדובר בנזקים שנגרמו לרכב עת היה הרכב בחזקת התובעת, הופרכה לחלוטין. המדובר בטענת מרמה והאשמה חמורה ביותר של הנתבעת כלפי התובעת כאילו היה זה עובד פלוני של התובעת שגרם לנזק ומנסה להלבישו על הנתבעת. טענה מסוג זה טעונה הוכחה וטוב אילו לא הייתה נטענת מלכתחילה.

6. המסקנה היא כי הרכב אשר הושכר לנתבעת במצב תקין, הוחזר לתובעת עם נזקים במרכב התחתון אשר אינם מכוסים בביטוח של התובעת, והן קרו עת נסע הרכב בדרכים לא סלולות בהרי ירושלים.

7.בהתאם להסכם השכירות אשר צורף לכתב התביעה, נכתב מפורשות בסע' 4(ה): "השוכר מתחייב לא להשתמש ולא להרשות שימוש לאדם אחר ברכב בדרכים שאינן סלולות ו/או אינן מתאימות למעבר כלי רכב מסוג הרכב המושכר".

8. בנוסף סע' 7(ב) להסכם השכירות מטיל חבות על השוכר בקרות נזקים במרכב תחתון. קבלת הרכב על ידי הנתבעת תקין והחזרתו כניזוק, מדברת בעד עצמה.

9.חוזר מספר 4500 של משרד התחבורה המהווה תוספת לצו הפיקוח על המצרכים והשירותים (הסעות סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב) התשמ"ה -1985 מטיל חובה לבטח את הרכבים בביטוח צד ג' וחובה בלבד. באותו חוזר יש גם התייחסות להחרגת הביטוח בקשר למרכב התחתון של הרכב.

10.הנזק כפי שנתבע על ידי התובעת הוכח כדבעי באמצעות דו"ח שמאי. השמאי מטעם התובעת לא התבקש להיחקר בחקירה נגדית על חוות דעתו לפי תקנה 130א'. הנתבעת והצד ג' לא הציגו כל חו"ד שמאי נגדית ולא טענו כל טענה לגופה כנגד גובה הנזק, טיבו וטבעו מכאן, שיש לקבל את חו"ד כמו שהיא.

11.בעניין הודעת צד ג' סבורני שהצדק עם הנתבעת. הנתבעת העסיקה את צד ג' כעובד בחברה והוכיחה שבמסגרת עבודתו, העמידה לרשותו את הרכב שאותו השכירה מאת התובעת. כלומר, רכב התובעת הוצמד לצד ג'. טענת צד ג' לפיה הרכב שימש גם עובדים נוספים של הנתבעת נטענה בעלמה, ללא אסמכתא, מתן פירוט של שמות המשתמשים או כל ראיה במהלך ההוכחות. שני מנהלי הנתבעת העידו כי הרכב הושכר עבור צד ג' בלבד, כך גם נרשם בטופס ההזמנה ובאחריות הביטוחית. כך שרק לצד ג' היה מותר לנהוג ברכב. אני מאמין לעדות מנהלי הנתבעת כי הרכב היה בשימושו הבלעדי של צד ג' וכי אף אחד מעובדי הנתבעת האחרים לא עשו שימוש ברכב.

12. צד ג' התעלם מהטענה שהוא נסע בהרי ירושלים בתצהירו ואולם, לא הכחיש זאת במהלך חקירתו בביהמ"ש ואף הכיר בכך. צד ג' טיפל בעצמו וע"י אשתו, הגב' טל בעניין הנזק שנגרם לרכב ישירות מול התובעת. לאחר מספר חודשים בהם טיפל צד ג' בעניין זה ישירות מול התובעת נסתיימו יחסי עובד/מעביד בין צד ג' לבין הנתבעת. צד ג' שהפסיק לעבוד אצל הנתבעת בחר, באופן חד צדדי, להפסיק כל טיפול בעניין.

13.לדידי יש ממש בטענת הנתבעת שמאחר שצד ג' עשה שימוש בלעדי ברכב, כל נזק בלתי סביר ושאינו מכוסה ע"י הביטוח חל עליו, בדומה לחיוב עובד בגין דו"חות חנייה או קנסות תעבורה ובנסיבות אלו – יש לחייב את צד ג' בנזק שנגרם לרכב.

אי לכך ולאור כל האמור לעיל, החלטתי לקבל את התביעה במלואה ובנוסף לחייב את הנתבעת בהוצאות ובשכ"ט התובעת בסך כולל של 3,600 ₪+מע"מ. כמו כן החלטתי לקבל את הודעת צד ג' ולחייב את צד ג' לשלם לנתבעת את מלוא הסכום שחוייבה לעיל (לרבות הוצאות ושכ"ט) ובנוסף סך של 1,800 ₪ + מע"מ, בגין הוצאות ושכ"ט הליך הודעת צד ג'.

המזכירות תשלח פסק דין זה בדואר רשום לצדדים

ניתנה היום, כ"ב אייר תש"ע, 06 מאי 2010, בהעדר הצדדים.